Our research addresses one of the aspects of nostalgia for one of the most well-known Israeli writers of Iraqi origin (Sami Michael) who spent his childhood in Baghdad. The Israeli government has also been forced to emigrate with its family as a result of the Zionist propaganda that the Zionist institutions have followed since the early decades of this century in the Arab unrest and massacres. The fact that the homeland is like a mother is A fact that is compelling and something of an expatriate human being; the homeland is a fact that remains in the person's consciousness to be the image of the mother: The lover, love, safety, identity. The language that is formulated, and the memories that make its past, present and future, are all concep

يهدف هذا البحث إلي معرفة معنى اللغة وتجلياتها في نتاجات الاديب الإسرائيلي الأكثر جدلا في القرن العشرين، إلا وهو الاديب "موشيه سيملانسكي". فقد طغت صورة العربي في الكثير من أعماله الأدبية وتبوات مكانا واضحا، وكانت النظرة تجاهه، نظرة واضحة أيضا، فصورته لم تتغير بتغير الظروف والاتفاقيات، بشكل يتناسب وهذه الظروف، وإنما بقيت تراوح مكانها، ولم تتبدل بنظرة احترام على الأقل، بل على العكس من ذلك، فهناك بعض المطالبات

         נושא הדאיקסיס בצורה כללית הוא אחד הנושאים הלשוניים החשובים, הנושא הזה שייך לתחום הפרגמאטיקה, חשיבותו טמונה בכך שהוא אמצע הבעה חשוב בחיי היומיום שלנו, מכיוון שהוא נחשב אחד מאמצעי התקשורת בין האנשים. נושא זה קשור בקשר הדוק בהקשר, משום שהוא עוזר להסיר הדו-משמעות שבאמצעותו אנו מגיעים לרפרנטים המכוונים בצורה מדוייקת.

صورة المراة في رواية (متساوون ومتساوون اكثر) للروائي الاسرائيلي العراقي الاصل ( سامي ميخائيل ) هو صورة المرأة اليهودية في زمن الهجرة و الدمار ، صوت مرتفع تجسده شخصيات الرواية النسوية، في محاولة لإيقاظ المجتمع الاسرائيلي وتنبيهه في اتجاه الظلم الكبير الذي عانت منه المرأة ، وتحديدا – المرأة اليهودية العراقية - في ظل تناقضات هذا المجتمع وسلبياته. و الصوت الأنثوي في الرواية يفصح - بشكل لافت - عن عالم المرأة

ال ذخفٝ اإلِىأاخ اٌفش٠ذج اٌرٟ ٠ص١ش٘ا اٌرظ٠ٛش اٌشٚائٟ فٟ فُٙ اٌعاٌُ ٚذعم١ذاذٗ ٚذشاتىاذ.ٗ فاٌشٚا٠ح تّا ٟ٘ جٕظ ذظ٠ٛشٞ تاِر١اص ال ذمً أ١ّ٘ح عٓ تالٟ اٌفْٕٛ األخش.ٜ فإرا وأد ٚعٍ١رٙا اٌرٛط١ٍ١ح ٚاإلتالغ١ح ٟ٘ اٌٍغح، تّا ذّٕحٗ ِٓ طالاخ ذعث١ش٠ح فإْ فْٕٛ أخشٜ ذعّذ إٌٝ اٌظٛس وّعطٝ إ٠حائٟ، ٔرحذز ِصال عٓ اٌفْٕٛ اٌرجغ١ذ٠ح اٌرٟ ذعرّذ عٍٝ اٌحشوح ٚاإلّ٠اءاخ وأعٍٛب ذٛطٍ١ٟ ِٓ ِصً اٌشلض ٚاٌّغشح. ِٓٚ شّح، فٍىً فٓ أعا١ٌثٗ اٌرعث١

מובנו הטמוןשל הכותרתלמחקר הזה לקוח מתוך לקוטיסיפורים שונים של אספת סופרים עבריים על ההתרפקות הנוסטאלגית בתוך החברה הישראלית בימי היישוב הישן כניסיון לפתוח פתח לעולם פנימי זה,להעלות את יחסי הידידות והרעות  בירושלים העתיקה ובשאר ערי ישראל ,דרך צייר תמונה מתקתקה אך חיצונית תלויה במסגרת השאלות הלאומיות (1)  אילו לא חרגו ממסגרת הלבטים המחשבתיים לגבי יושביה האחרים של ארץזו, אולם היחסים מתפתחים לקשרים מורכ

דרכי היווצרותם של ההרכבים והתפקידים שלהם בשפה העברית תקציר מחקר זה הינו מחקר מורפולוגי־לקסיקלי, והוא מתייחס לתפקידם של ההיבטים המורפולוגיים והלקסיקליים בחקר השפה והבלטת תכונותיה של אחת התופעות הלשוניות בשפה העברית, שהיא תופעת ה"הרכבה". מחקר זה בוחן סוג מיוחד של שמות בשפה העברית, שהוא "השם המורכב" מהיבטים שונים, דהיינו: מובנו של המונח "הרכב", כאשר ההתמקדות במחקר זה היא בחקר תהליך ההרכבה המוביל ליצירת שמות מורכב

         تمثل حروف الجر وأدوات الربط قسمين من اقسام الكلام في اللغة العبرية، واللتان يكثر استخدامها في اللغة ويندر إيلائهما الاهمية البحثية. فقد يمر القارئ على هذه الأدوات ويفهمها بلغته الخاصة، لكن في كثير من الاحيان يكون لهذه الأدوات بعد لغوي واسع في الحقلين النحوي والدلالي، إذ ما قورنت باستخداماتها المتعددة.         لذا فقد تناول هذا البحث الأداة (עד) (حتى) ذات الوظائف المزدوجة في اللغة العبرية من ج

כידוע כי השיח הפואטי הוא מבנה לשוני שלם, וחומר הגלם שלו הוא הצלילים המשולבים זה בזה, זהו טקסט המפיח בחיים, והוא מלא בקונוטציות ומשמעויות הנובעות ממצב פסיכולוגי ופואטי, הרגשות הם המרכיבים החשובים ביותר שעליהם הוא מבוסס. השירה היא תופעה אמנותית בה נעשה שימוש בשפת הלשון הטבעית כדי להעביר את התוכן, שהוא מבנה מורכב, על המשורר לקחת בחשבון את ה-"המבנה הפונולוגי" כביכול, כך שבטקסט היצירתי נוצר מעין הרמוניה, המורכב

המחקר הזה שופך את האור על תופעה חשובה בתחביר ובסמנטיקה העבריים, מכיוון שהוא מתמקד בפועל העזר בשפה העברית ובמאפייניו ומשמעויותיו וזמניו, כדי להבחנת את השינויים הסמנטיים, והתבניות התחביריות המורות על זמני (עבר, הווה ועתיד) בנוסף לנוסח הפועל עם שם הפועל או עם המקור והצירוף הפועלי. מקורות פועל העזר ותפקידיו התחביריים והסמנטיים רבים. את הפעלים הבאים בצירוף הנשואי (פועל + פועל) ארבע קבוצות שהן: פעלים אדוורביאליים, פו

מחקר זה נועד להגדיר את ניתוח השיח התיעודי ברומן "השגעון הגדול" של הסופר היהודי אביגדור המאירי, רומן זה שנחשב הראשון בז'אנר זה בספרות העולמית או בספרות העברית החדשה. ז'אנר זה שהופיע אחרי מלחמת העולם הראשונה , קיבל הד מרוחב בספרות העולמית  , מפני שהוא מתעד את תוצאות המלחמה מחורבן  והרס ומליוני קורבנות. סוג רומן זה מסתמך על התיעוד ועל הרומן ההיסטורי. מחקר זה מחלוק לשני חלקים,הפרק הרשון מתייחס ל"מושג התיעוד "," תול

המחקר הזה עוסק במונחי כינוי גנאי, מקורותיו, גורמיו והתפתחותו בשפה העברית, כאשר השפה העברית מכוסה במונחים אלה מסיבות פוליטיות או עדותיות בעיקרן. למרות שכינוי גנאי עלול להיחשב כלשון הרע, כפי שפסק בית משפט השלום בירושלים, בדיוק כמו )ניבול פה(, אלא נראה ברור הפצת כינויי גנאי בשפה העברית באופן רב. במהלך קיום המדינה בישראל התפתחו בשיח הפוליטי והציבורי כינויי גנאי וביטויי שנאה. בשיח הפוליטי בישראל נוצרו כינויי גנאי יי

       המטפורה היא אחת התופעות הסמנטיות המבוססת על העברת משמעות של מילה מתחום שימוש לתחום שימוש אחר כדי למלא פונקציה לשונית מסוימת. המחקר הזה שופך את האור על התופעה הזאת ברומן "התמונות שעל הקיר" שהוא הרומן הראשון של הסופרת היהודית ממוצא עיראקי ציונית פתאל שנכתב בשנת 2015. הרומן הזה מדבר על חייה של אישה יהודית (נוריה) ומערכת היחסים עם המשפחה שלה במחצית הראשונה של המאה העשרים בבגדאד.        במחקר זה נעיין במ

الملاخص

الخلاصة من خلال قراءتنا للنص القرآني على يد روبين توضحت امامنا الكثير من الحقائق واستطعنا ان نجدها حصراً . 1 – ان النص القرآني كما هو معروف هو صورة بلاغية تحتوي على العديد من الدلالات التي يصعب على المترجم نقلها بالتفصيل ما لم يكن هو من اصل الحضارة . 2 – لقد اتسمت الترجمة على العموم بأنها ترجمة مضمونية وان الكثير من الآيات الكريمة لم تترجم بشكل دقيق سوى ان فيها التبسيط وهذا يعني انها ترجمة بتصرف ، و

סיכום 1. ישראל מייחסת חשיבות מיוחדת לספרות ערבית בכלל, ולספרות של נגיב מחפוז בפרט, שכן היא מייצגת מקור חשוב לתובנות לגבי אופי החברה הערבית בכלל והחברה המצרית בפרט. 2. ישראל ייחסה חשיבות מיוחדת לנגיב מחפוז בשל יצירתו הפורייה ומעמדו בזירה הספרותית הבינלאומית והערבית כאחד, בנוסף לעמדותיו האישיות כלפי ישראל לפני ואחרי מלחמת אוקטובר, עמדות שבגינן ספג ביקורת ואף נאסר עליו לכתוב. 3. תרגום "אל-סוכריה" של סמי מיכאיל לא הי

الملاخص

تم اكمال حديث الادباء