מבוא
אין איזה סוג מן הספק ש החוקרים התמזג ו בתאריכי החברות הישנות מצדדים שונים ,
פוליטיים, חברתיים או מחשבתיים. שהספרות נחשב ת אחת תעודותיה של הידיעה
החשובות ביותר שתאפשר להישען עליה ולשאוב את הידיעות ליצירות הגנוז ות בחברה
מהחברות שיהיה קשה לפעמים רבים לדעת אות ן מתוך מקורותיה של הידיעה לפי
הכתיבות הפוליטיות,החברתיות,פולסופיות וכ.... (1)
הסופר הוא צורתה של החברה , הנושאים שלו הם הבעות והרגשות עצמיות והשקפות
החברה שלו שהוא חיי בה,סבלותו חלק מסבלות ההמון . (2)
לכן יהיה הסופר הוא הלשון המדבר על בעיותיו של היחיד. לכך בחרנו אחד הסופרים
הבולטים בספרות העברית החדשה והוא הסופר דוד פרישמן () אחד סופרי תקופת
ההשכלה. בחרנו ארבעה סיפורים קצרים מקובץ הסיפורים שלו "במדבר".
הקובץ כולל תשעה סיפורים קצרים . אגדות שענינן במסע בני ישראל במדבר סיני,א חרי
יציאת מצרים . באגדות אלה נשען על המסופר בסיפורי המקרא. אבל יורד מרמת
המיתוס. מהסיפור הה יסטורי הכלל י לאומי , אל רמת הפרט. בעת שמתרחשים אותם
דברים גדולים עליהם מספר הכותב, יציאת בני ישראל מבית עבדם, מתן התורה והולדת
מאבק היחיד בדת ובחברה בסיפורי פרישמן עיון אנאליטי
Publication Date
Tue Jun 01 2021
Journal Name
Journal Of The College Of Languages (jcl)
A comparative reading of the social and political satire in the works of Abu al-Fadl Zrui Nasrabad and Ahmad Rajab (The tadhk: خوانش تطبیقی طنز اجتماعی – سیاسی در آثار ابوالفضل زرویی نصرآباد و احمد رجب(مورد مطالعه: تذکرة المقامات زرویی و نصف كلمة احمد رجب)
Ahmad Rajab
Abu al-Fadl Zrui Nasrabad
satire
methods of satire
احمد رجب
ابوالفضل زرویی نصرآباد
طنز
تکنیکهای طنز
Satire is genre of the literary arts that has always been the source of human interest. Because it is difficult to accept direct criticism, Satire appears as a literary tool in which vices, follies, abuses and shortcomings are held up to ridicule, with the intent of shaming individuals, corporations, government, or society itself into improvement. A satirical critic usually employs irony to attain this goal. Although satire is usually meant to be humorous, its greater purpose is often profitable social criticism, using wit to draw at
... Show More