כידוע כי השיח הפואטי הוא מבנה לשוני שלם, וחומר הגלם שלו הוא הצלילים המשולבים זה בזה, זהו טקסט המפיח בחיים, והוא מלא בקונוטציות ומשמעויות הנובעות ממצב פסיכולוגי ופואטי, הרגשות הם המרכיבים החשובים ביותר שעליהם הוא מבוסס. השירה היא תופעה אמנותית בה נעשה שימוש בשפת הלשון הטבעית כדי להעביר את התוכן, שהוא מבנה מורכב, על המשורר לקחת בחשבון את ה-"המבנה הפונולוגי" כביכול, כך שבטקסט היצירתי נוצר מעין הרמוניה, המורכבת בעיקר מעיצורים ותנועות בתוך המילה, על כן נראה ברור כי השירה העברית מבוססת בעיקר על ההברות המוטעמות וההברות הלא מוטעמות, דבר שמעצב את הציר העיקרי של הארגון השירי בדרך כלל. המחקר הזה מתיחס למספר מונחים פונומטריים כלומר המונחים הכפופים לבלשנות לפונולוגיה והפונוטיקה במיוחד, ולשירה העברית בדרך כלל, בעוד שמתייחסים למשקל השירי ואת סוגיו, לרגל וסוגיה, לחריזה ולמקצב, והבחנו את תכונות התופעות ותפקידיהן הפונולוגיים והשיריים המשותפים. תחום המחקר היה מוגבל על המבנה הפונלוגי של השירה העברית לתקופותיה, ונעשה שימוש גם בכמה פסוקים מן התנ''ך להבחין את התופעות הפונולוגיות אז, ונעשה שימוש גם בתרשימים פונולוגיים כדי להבהיר את הנדון.
סיכום לכל מדע מערך יסודות שעליו הוא עומד ועושה, בין אם ברמה של מושג ותוכן, או ברמת תכנית הלימודים והמונח , מקום בו מדעי האדם מתמודדים עם בעיות רבות המתחילות במסגרת מדע יחיד ומידת הייחודיות שלו והאינטראקציה שלו עם מדעים אחרים, דרך בעיית תכנית הלימודים, עד לבעיית המונח . בדרך זו היה צורך להתייחס למונח כמשהו רגיש, אם לא מסוכן.מדע המונח נחשב לאחד מענפי הבלשנות היישומית כיום, והוא נחשב למדע בולט, עד שהוא הפך למדע עצמאי
... Show More