This research sheds light on the morphological structure of nouns and verbs in the novel "ASTONISHMENT" by the novelist Aharon Applefield by analysing selected models from the novel in a morphological analysis in order to identify the most important morphological features of this structure according to a statistical analytical approach.
The morphological structure is the main pillar of the linguistic structure of the literary text. Morphology is the science that studies the word, by which its structure and original letters are known, and the change that has occurred to it. The aesthetics of the fictional text is reflected in this structure, through which the writer conveys his ideas and narrations to the reader. The research focused on important issues in the structure of nouns, such as definition and invocation, singular, dual and plural. It also touched on the structure of the verb in terms of weight and temporal significance.
The research concluded that the morphological structure of nouns and verbs is characterized by clarity and abundance of expression and significance. The novelist Aaron Applefield employed defined nouns in a large proportion compared to nouns, due to the connotations it gave to remove ambiguity and ambiguity from the text, as well as more than the use of active verbs and moved some thing away from built verbs to the unknown in order to deliver his message easily and conveniently. He also concluded that the writer was using verbs with a single structure in order to maintain the dynamics of events.
תקציר:
המאמר הזה שופך על המבנה המורפולוגי של השמות והפעלים ברומן "תימהון" של הסופר "אהרון אפלפלד" על ידי ניתוח דוגמאות נבחרות ניתוח מורפולוגי כדי לעמוד על המאפיינים המורפולוגיים של המבנה הזה לפי השיטה האנליטית – סטטיסטיקאית.
המבנה המורפולוגי הוא אחד מעמודי התווך של המבנה הלשוני של הטקסט הספרותי, המורפולוגיה היא המדע החוקר את המילה, ובה ניתן לדעת את מבניה והאתיות המקוריות שלה ומה שעברה משינוי. האסתטיקה של הטקסט הספרות מתגלה בו ומתוכו הסופר מעביר את רעיונותיו לקורא. המאמר מתמקד בנושאים חשובים במבנה השמות כגון: היידוע, היחיד, הזוגי והרבים, גם כן עיינו במבנה הפועל מבחינת הבניין והזמן.
מאמר זה הראה שמבנה המורפולוגי של השמות והפעלים מתאפיין בבהירות ובדיוק ההבעה. הסופר אהרון אפלפלד השתמש בשמות מיודעים יותר משמות לא מיודעים בגלל תפקידה בהסרת העמימות ואי בהירות מהטקסט, גם כן הרבה מהשימוש בפעלים פעילים והתרחק מהפעלים הסבילים כדי להעביר את המסר שלו בקלות. גם כן הסופר השתמש בפעלים בעלי בניין אחד כדי לשמור על הדינמיקה של האירועים.