רב הסופרים העבריים מסתמכים ביצירתם על המורשה הספרותית דתית המקראית השונית על התלמוד והמקרא, ליצור סגנון הספרותי מיוחד מושפע טקסטי המקרא והתלמוד,שתהיה כחומר עיקרי בתחביר הסיפורים ואגדות כי הם לעתים קרובות יצירתם כוללת רעיונות מקראיות הספרותיות,כדי שהקשר בין העבר לבין העתיד וימשיך,כי הסופרים העבריים מאמינים בההסטוריה היהודית וצריך לשחוק תפקיד חשוב ביותר על בסיס דתי, תרבותית ואינטלקטואלית.
לכן המורשה הדתית המקראית שכוללת המקרא והתלמוד נחשבת מן היסודות החשובות שעליהם מתבסס הספרות העברית, ומאז הקמתה ועד הדורות שונות שעברו, וגם רב הסופרים העבריים התענינו בספרות האגדות והסיפורים ובסגנון הספרותי שבהם שיעורים משמעויות והדרשות, ולקחים הספורים ואגדות מן העבר ועד היום ,ואת אישיות שבסיפורים ואגדות בהשפעה משמעותית על ההיסטוריה האינטלקטואלית והדתית של העם היהודי ולהציג אותם בצורה חדשה שנועדה כדי להתקשר בין המורשה התנ"כ ית לבין הווה שתהיה המורשה כבסיס שלו.
המשורר חיים נחמן ביאליק אחד הסופרים החשובים ביותר שהעסיק הרבה ברעיונות המקראיות והתלמודיות בשירתו בשרות התנועה הציונית,לכן הוא נחשב המשורר הלאומי של העם היהודי, משום שהוא יכול להשתמש מורשה כדי לתזכורת ואת המעשים של העם היהודי, בסגנון שהושפע ביהודים. ושולח ביצירתו את התקווה להחזיר את ישראל על פי האמונות המקרא שבו הם תלויים בחיי היומיום שלהם, ובו הם מכירים את החוקות השייכות לקהילה היהודית,ובו הם מטפלים בבעיות השונות של החיים הדתיים, הפוליטיתוהאינטלקטואלית.
