תקציר

     ביטויי אהבה ושנאה קבלה בההגדרות שונות, לפעמים ביניהם לבין עצמם והסכימו בזמנים אחרים מהבחינה הדתית נתפסה לאהוב ביטויים ושנאה במונחים של טוב ורע, או במונחים של חלאל וחראם למעשה, הרגשות של אהבה ושנאה הם רגשות אנושיים המקושרים לאמונות של חברות אנושיות הבנויות על העמדה של דתות מכל נושא או מקרה  , דבר אשר אהוב על ידי הקדושים והכמורה יהיה חלאל, וכל מה שהם שונאים יהיה חראם במילים אח

The present paper sheds light on the psychological structure of  Simha Bin Zion’s A Broken Soul. After reviewing the biography of the storyteller, it is clear that the hero of the rebellious character in the story of (A Broken Soul) is the writer himself. The storyteller directly begins to depict his psychological sufferings in his childhood days. He tells a story full of sadness and refusal of the neglect he suffered in his childhood. It is obvious that the early five years of Samha bin Zion’s life is considered a period of conflict that participated in the formation of his individual identity. The story represents an outlet for a hidden secret world buried under the layers of his consciousness. It deals with

حاولنا, في هذا البحث القيام بعمل مراجعة نقدية وتقييم للثلث الأول من الترجمة العربية لرواية بيت الارواح والتي تعد اول عمل روائي ومن الروائع الادبية للكاتبة التشيلية المعاصرة إيزابيل أليندي, تكفلت دار النشر بلازا يانيس بنشر هذا العمل عام (1982) وترجمه الطبيب والسياسي السوري سامي الجندي. وتكفلت دار الجندي للنشر (1998) بنشر ترجمة الرواية.

  Shmuel Yosef Agnon, a well-known Jewish writer, wrote many literary works, including poetry, story, etc. In the field of story, this writer used two areas: the first: a simple exterior, and the second: an inner full of secrets and mysteries. This area is common when Agnon is affected by his symbolic method of purpose. In his productions, we find the political and historical significance embodied in his characters, where there is almost no story without it.

    Agnon and all his productions gave the character a large area, Agnon’s characters often play the center and cornerstone in those productions, where the author dealt deeply and stated the fines details of the external and internal of that ch

רב הסופרים העבריים מסתמכים ביצירתם על המורשה הספרותית דתית המקראית השונית על התלמוד והמקרא, ליצור סגנון הספרותי מיוחד מושפע טקסטי המקרא והתלמוד,שתהיה כחומר עיקרי בתחביר הסיפורים ואגדות כי הם לעתים קרובות יצירתם כוללת רעיונות מקראיות  הספרותיות,כדי שהקשר בין העבר לבין העתיד וימשיך,כי הסופרים העבריים מאמינים בההסטוריה היהודית וצריך לשחוק תפקיד חשוב ביותר על בסיס דתי, תרבותית ואינטלקטואלית.

לכן המור

הקדמה

             הריאליזם הספרותי במשמעו הכללי מצייג אשר כל מה מציינת בה הספרות מציורים מדוייקים לסביבה ולכן אדם. ויש להתחשב בפרטים המשותפים לחיים היומיומית.

             האסכולה הריאליזטית מצטיינת בזיאנרים אין זוכים בם איזו אסכולה ספרותית אחרת. האסכולה הזאת הופיעה בספרות העברית החדשה כתוצאה להשפעתה של הספרות העברית בס

הריאליזם הספרותי במשמעו הכללי מצייג אשר כל מה מציינת בה הספרות מציורים מדוייקים לסביבה ולכן
אדם. ויש להתחשב בפרטים המשותפים לחיים היומיומית.
האסכולה הריאליזטית מצטיינת בזיאנרים אין זוכים בם איזו אסכולה ספרותית אחרת . האסכולה הזאת
הופיעה בספרות העברית החדשה כתוצאה להשפעתה של הספרות העברית בספרות העולמית האחרת ,
והמספרים העבריים בתנוטה הספרותית החדשה השתדלו במאמצים גדולים למען להתפתח את התנועה הזאת

The problem of rebellion is considered one of the features of rapid changes that a society undergoes in all spheres and directions of life, especially in the realm of social relations, customs, traditions, values, and principles. Rebellion may manifest itself in rebellion against oneself, against values or traditions, or against social or governmental authority. One may find that submission plays a vital role in all of these interactions. This study deals with the problem of rebellion in the works of two renowned authors: The French Gustave Flaubert and the Israeli Amos Oz, through two main characters who share similar qualities and traits. Emma Bovary and Henna Konin demonstrate this through their rebellion against themselves, their relati

الايهام في اللوحة لتشكيلية الاليات والوسائط في اعمال الفنان كاظم حيدر

מחקר זה נועד להגדיר את ניתוח השיח התיעודי ברומן "השגעון הגדול" של הסופר היהודי אביגדור המאירי, רומן זה שנחשב הראשון בז'אנר זה בספרות העולמית או בספרות העברית החדשה. ז'אנר זה שהופיע אחרי מלחמת העולם הראשונה , קיבל הד מרוחב בספרות העולמית  , מפני שהוא מתעד את תוצאות המלחמה מחורבן  והרס ומליוני קורבנות. סוג רומן זה מסתמך על התיעוד ועל הרומן ההיסטורי. מחקר זה מחלוק לשני חלקים,הפרק הרשון מתייחס ל"מושג התיעוד "," תול