כידוע כי השיח הפואטי הוא מבנה לשוני שלם, וחומר הגלם שלו הוא הצלילים המשולבים זה בזה, זהו טקסט המפיח בחיים, והוא מלא בקונוטציות ומשמעויות הנובעות ממצב פסיכולוגי ופואטי, הרגשות הם המרכיבים החשובים ביותר שעליהם הוא מבוסס. השירה היא תופעה אמנותית בה נעשה שימוש בשפת הלשון הטבעית כדי להעביר את התוכן, שהוא מבנה מורכב, על המשורר לקחת בחשבון את ה-"המבנה הפונולוגי" כביכול, כך שבטקסט היצירתי נוצר מעין הרמוניה, המורכבת בעיקר מעיצורים ותנועות בתוך המילה, על כן נראה ברור כי השירה העברית מבוססת בעיקר על ההברות המוטעמות וההברות הלא מוטעמות, דבר שמעצב את הציר העיקרי של הארגון השירי בדרך כלל. המחקר הזה מתיחס למספר מונחים פונומטריים כלומר המונחים הכפופים לבלשנות לפונולוגיה והפונוטיקה במיוחד, ולשירה העברית בדרך כלל, בעוד שמתייחסים למשקל השירי ואת סוגיו, לרגל וסוגיה, לחריזה ולמקצב, והבחנו את תכונות התופעות ותפקידיהן הפונולוגיים והשיריים המשותפים. תחום המחקר היה מוגבל על המבנה הפונלוגי של השירה העברית לתקופותיה, ונעשה שימוש גם בכמה פסוקים מן התנ''ך להבחין את התופעות הפונולוגיות אז, ונעשה שימוש גם בתרשימים פונולוגיים כדי להבהיר את הנדון.
המחקר הזה עוסק במונחי כינוי גנאי, מקורותיו, גורמיו והתפתחותו בשפה העברית, כאשר השפה העברית מכוסה במונחים אלה מסיבות פוליטיות או עדותיות בעיקרן. למרות שכינוי גנאי עלול להיחשב כלשון הרע, כפי שפסק בית משפט השלום בירושלים, בדיוק כמו )ניבול פה(, אלא נראה ברור הפצת כינויי גנאי בשפה העברית באופן רב. במהלך קיום המדינה בישראל התפתחו בשיח הפוליטי והציבורי כינויי גנאי וביטויי שנאה. בשיח הפוליטי בישראל נוצרו כינויי גנאי יי
... Show Moreהמחקר הזה מתייחס לנושא חשוב ומעניין בתחביר, והוא אחד הסוגים של המשפט הפשוט בלשון העברית, שהוא משפט הייחוד. המחקר הזה מתעניין בחקר חלקי המשפט שיכולים למלא תפקיד של חלק ייחוד במשפט הייחוד, גם הוא מתעניין בכינויי הגוף שיכולים למלא תפקיד של כינוי מוסב במשפט הייחוד. במחקר הזה מנסים לזהות את הגורמים התחביריים שיקבעו את הכללים העיקריים של משפט הייחוד. במחקר זה יידונו גם השאלות התיאורטיות בדבר דרך היווצרותו של משפט
... Show Moreהמחקר הזה שופך את האור על תופעה חשובה בתחביר ובסמנטיקה העבריים, מכיוון שהוא מתמקד בפועל העזר בשפה העברית ובמאפייניו ומשמעויותיו וזמניו, כדי להבחנת את השינויים הסמנטיים, והתבניות התחביריות המורות על זמני (עבר, הווה ועתיד) בנוסף לנוסח הפועל עם שם הפועל או עם המקור והצירוף הפועלי. מקורות פועל העזר ותפקידיו התחביריים והסמנטיים רבים. את הפעלים הבאים בצירוף הנשואי (פועל + פועל) ארבע קבוצות שהן: פעלים אדוורביאליים, פו
... Show MoreThis research sheds light on the morphological construction of kitchen terms in Hebrew language, especially methods of derivation, by offering an extensive review of the most important methods of morphological derivation. The field of kitchen terms is a fertile and rich field, where we see daily production of new kitchen tools which require suitable names with specific meanings. Morphologically, the research interested in methods of morphological derivation. So as to know and identify the common and effective methods to derive the kitchen terms in Hebrew language, in addition to put a special glossary of these terms. The research found that most of the kitchen terms were derived according to the methods of derivation prevailing in Hebrew la
... Show Moreהתמצית השניות היא התורה שנזכרת כי המוצאים בלשון הערבית וכך בלשונות השמיות אינם הבטויים בעלי האותיות השלושיות , אלא בעלי שתי אותיות . לפי כך אפשר להשיב השורשים השלושיים לשורשים השניים . וכל אות שנאספה בשורש שׁניוני, יהיה לפי חוק ההתפתחות הלשונית , הוספות תחילית , תוכית , סופית , עם השארת החיבור המשמעתית בין השׁניוני והשׁלשׁי כמו היא ממושכת בין השׁלשׁי והרביעי ומה שרבה ההוספות . השרשים השניים מוצאים הם: אות וה
... Show Moreסיכום לכל מדע מערך יסודות שעליו הוא עומד ועושה, בין אם ברמה של מושג ותוכן, או ברמת תכנית הלימודים והמונח , מקום בו מדעי האדם מתמודדים עם בעיות רבות המתחילות במסגרת מדע יחיד ומידת הייחודיות שלו והאינטראקציה שלו עם מדעים אחרים, דרך בעיית תכנית הלימודים, עד לבעיית המונח . בדרך זו היה צורך להתייחס למונח כמשהו רגיש, אם לא מסוכן.מדע המונח נחשב לאחד מענפי הבלשנות היישומית כיום, והוא נחשב למדע בולט, עד שהוא הפך למדע עצמאי
... Show More