מחקר זה כולל סקירה נרחבת על חייו של הסופר והמחבר היהודי יצחק רבינוביץ ועל ניסיונו המר בחיים ובחברה והשפעתו על יצירותיו. הוא נולד בפולין ב-1884 ל"הורים עשירים". אנו מוצאים שכאשר מצבו הכלכלי של אביו החמיר ומחלתה של אמו, שהייתה חולה מטבעה, גברה, כשהיה בן שלושים, הוא חש עצב וייאוש, שכבר הגיעו למבוי סתום ולא נותרה לו ברירה אלא לעלות לארץ אמריקה, למקום שבו התיישבו ילדיו קודם לכן.

     אין ספק שעצב, בקונוטציות הפשוטות ביותר שלו, הוא מצב רגשי ותחושה פנימית שבה מתערבבים ייאוש, כאב, דיכאון ותחושת תסכול. זוהי אחת התופעות החשובות שהוזכרו תדיר בשירה העברית החדשה. נראה שלסיבות לעצבותו של הסופר היהודי יש הרבה מניעים, ביניהם "המניע הפסיכולוגי המיוצג בחוסר יכולתו של הפרט היהודי להשתלב בסביבתו", לרבות "המניע החברתי המתבטא בפער מעמדי ו" מקרי עוני", וביניהם מניע פוליטי ש"מתבטא במערכת החברתית הרשויות ושיטות הדיכוי שלהן כלפי הפרט היהודי ומאלצות אותו להגר מארץ מוצאו".

        לפיכך, הייתה לי מוטיבציה לבחור בנושא זה כתחום מחקר, תוך נטילת המשורר היהודי (יצחק רבינוביץ) כמודל המייצג תופעה זו, באמצעות אקסטרפולציה של הפקותיו הפואטיות, תוך הוצאת מהן טקסטים פיוטיים שנשלטו על ידי הנטייה. של עצב וייאוש, וניסיון לזהות את הסיבות והמניעים שהשפיעו על עולמו הפסיכולוגי, והפכו אותו לסופר עצוב ונואש שמזיל את דמעותיו ומוציא את העצב והכאב שלו.

      חשיבותו של המחקר נובעת מחשיבותה של התופעה שהמחקר מבקש להתייחס אליה, וכן מחשיבות השירים שהוא בוחר ללימוד תופעת העצבות - שיש לה נוכחות בולטת בשירתו של יצחק רבינוביץ. עוצר את החוקר ומעלה שאלות רבות לגבי שכיחות תופעה זו ושליטתה על עולמו הפסיכולוגי.

     יש לציין כי, רוב המשוררים היהודים סובלים מניכור, כתוצאה מהתרחקותם מארצות המולדת שבהן חיו בשל תסיסה חברתית ופוליטית, או כאוהבים השופעים חיבה וגעגועים לאהובים שעזבו ואחרים שעזבו. הסופר יצחק רבינוביץ גילם בשירתו את טרגדיית העצב, והפסימיות הפסיכולוגית שלו הגיעה לשיאה. 

      כך התמסר החוקר לחקור את (מניעי העצב והייאוש ביצירותיו של יצחק רבינוביץ), במטרה להשלים את מאמציהם של הפרופסורים והחוקרים הנכבדים שקדמו לו, בהתאם לשיטת הניתוח שהגיעה בהקדמה, המחקר כולל שלושה פרקים. , ומסקנה המחקר הגיע לתוצאה חשובה, שהיא השכיחות של סוג זה של שירה עצובה בשירה העברית החדשה היא שיקוף של ההקשר ההיסטורי והתרבותי, והסגנונות הספרותיים שבהם השתמשו משוררים עבריים כדי לבטא את רגשותיהם ומחשבותיהם.