מחקר זה מבקש להסיק את ביטויי השימוש במיתוס ברומן של מינוטאור לסופר הישראלי בנימין תמוז באמצעות הדגשת הדמות האגדית, מינוטאור, והסמל המיתי, שבו משתמש הכותב ברומן, עשוי לעקוב אחר התופעות המיתולוגיות הללו הנהנות מיותר משיטה אחת, והגיע לסדרת תוצאות, ביניהן: 1. השימוש במיתוס במודלים מסוימים הופיע באמצעות התיאור, והחדיר בו תכונות מופלאות, פעולות ויכולות יוצאות דופן שגילמו את האגדה שלו. 2. השימוש במיתוס ברומן המינוטאור

המחקר הזה שופך אור על הנטוריליזם שהופיע בשנות ה- 60 במאה התשע עשרה כהמשיך לריאליזם וביטוי לתחושה בתנאים היסטוריים והחברתיים המורכבים ביותר,שידעו חברות במערב אירופה. נטורי ליזם היא דוקטרינה ספרותית בעלת סגנון אמנותי הנגזר מריאליזם אבל היא לשאת איתו את האופי הפילוסופי. לפיכך אנו יכולים להבין שהנטוריליזם היא כוחות חיצוניים וחברתיים המעכבים את חירות האדם,בניגוד לכוחות הגנטיים תת הכרתי שקובעים אחריות מוסרית ורצ

       Legislative language is characterized by its complexity, specifically in the process of translating statutory terms from two quite different languages, and from totally two different legal systems as from Spanish into Arabic. The present study stresses the process of translating legislative terms used in Spanish wills into Arabic through high lightening the polysemy of such mentioned terms and explaining their use in other legislative grounds.  Additionally, the present study elucidates, analyzes, underlines the difficulty and looks for the most appropriate procedures and techniques of translating some of the prominent inheritance expressions taking in account the legislative dif

דרכי היווצרותם של ההרכבים והתפקידים שלהם בשפה העברית תקציר מחקר זה הינו מחקר מורפולוגי־לקסיקלי, והוא מתייחס לתפקידם של ההיבטים המורפולוגיים והלקסיקליים בחקר השפה והבלטת תכונותיה של אחת התופעות הלשוניות בשפה העברית, שהיא תופעת ה"הרכבה". מחקר זה בוחן סוג מיוחד של שמות בשפה העברית, שהוא "השם המורכב" מהיבטים שונים, דהיינו: מובנו של המונח "הרכב", כאשר ההתמקדות במחקר זה היא בחקר תהליך ההרכבה המוביל ליצירת שמות מורכב

סיכום 1. ישראל מייחסת חשיבות מיוחדת לספרות ערבית בכלל, ולספרות של נגיב מחפוז בפרט, שכן היא מייצגת מקור חשוב לתובנות לגבי אופי החברה הערבית בכלל והחברה המצרית בפרט. 2. ישראל ייחסה חשיבות מיוחדת לנגיב מחפוז בשל יצירתו הפורייה ומעמדו בזירה הספרותית הבינלאומית והערבית כאחד, בנוסף לעמדותיו האישיות כלפי ישראל לפני ואחרי מלחמת אוקטובר, עמדות שבגינן ספג ביקורת ואף נאסר עליו לכתוב. 3. תרגום "אל-סוכריה" של סמי מיכאיל לא הי

      Among Persian poets and literary works, Ferdowsi and Shahnameh have a distinctive and prominent place. Since the 5^th  C. AH , they took the interest of all Persian language and literature scholars and were one of the first books to be translated into different languages including Arabic by Al Fatih Bin Ali Bin Mohammed Al-Bandari in  the year of (620)AH  .Because it was completed in the early 7^th C. AH and in terms of antiquity, there is no older copy than  of Al-Bandari’s version  which holds great value in the analysis of  Shahnameh other different copies.

      To find out the how far analogy goes, the present paper makes a general comparisons of  Bijan and Manijeh in Shahnameh Fer

The research aimed to identify the effects of the modern of technology on translating the media term from English language to Arabic. and try to identify the use of the impact of foreign media terminologies on the Arabic media term, and to know the effect of the translation process on Arabic media terminologies.

This research is considered an analytical study by using survey study for 111 items and the results for the study as following:

1.High percentage of the (use of foreign terms work to low the level of production) was (68.13%) and average 3.55

2.The percentage of (The multiplicity of translation of the foreign term into Arabic effects on the opinions and cognitive ideas of the Arab researcher and affects the

     Arab translators have always paid great attention to the translation of the Persian literary genres, in particular, contemporary Iranian novels. They have always translated for the most prominent Iranian novelists such as Jalal Al Ahmad, Sadiq Hidayat, Mahmoud Dowlatabadi, Bozorg Alavi, Ismail Fasih‎, Houshang Golshiri, Gholam-Hossein Saedi, Simin Daneshvar, Sadiq Chubak, Samad Behrangi and others that have succeeded in perfectly picturing the Iranian society.

      Within the perspectives of Arab translators and by using the descriptive - analytical approach, the present study provides an analytical study of the translation into Arabic some of the modern Persian novels. Moreove